מתוך הספר "רפסודה" (הוצאת צבעונים, 2021)

מַאֲזִינִים מְטַלְפְּנִים לָרַדְיוֹ
וּמְבַקְּשִׁים דְּבָר מָה.
הֵם מִתְיַעֲצִים עִם הַמֻּמְחֶה
וְתָרִים אַחַר שִׁיר נִשְׁכָּח.
מָה הֵם שׁוֹאֲלִים,
אִם לֹא אַהֲבָה אֲבוּדָה
וְיַלְדוּת מְחוּקָה
וְאֶת אִמָּא וְאֶת אַבָּא
וּפָחוֹת בְּדִידוּת בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה.
וּכְאִלּוּ הַשַּׁדְרָן בּוֹדֵד פָּחוֹת מֵהֶם:
"הִשָּׁאֲרוּ עִמָּנוּ," הוּא אוֹמֵר,
"אַל תֵּלְכוּ לְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר."

לֹא הָיוּ רַחֲמִים
בְּפִנַּת אִסּוּף הָאַשְׁפָּה
אֵלֶיהָ הֻשְׁלְכוּ חֲפָצָיו
שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּדִּירָה הַהִיא.
דָּבָר לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַמְּשַׁפְּצִים
שֶׁבְּפִסְגַּת הָעֲרֵמָה הִצִּיבוּ,
כְּיַהֲלוֹם בְּרֹאשׁ כֶּתֶר,
אֶת הֲלִיכוֹנוֹ.

טוּבִי סוֹפֵר הוא זוכה פרס אח"י לשירה לשנת 2020 מטעם האגודה לעידוד המחקר, הספרות והאמנות.
פרסם שלושה ספרי שירה: "רפסודה" (הוצאת צבעונים, 2021), "עם כל הכבוד לגשם" (הוצאת פואטיקה, 2014) ו"להיות עץ" (הוצאת אל"ף, 1980).