אני מסדרת בתים של אנשים מתים. עוזרת ליקיריהם להיפטר ממצבורים מיותרים. אני נכנסת לתוך החדרים האישיים של אנשים זרים, נוברת בגיבוב של חפצים, מחלצת סודות משפחתיים ומזקקת מתוכם תמצית של זיכרונות. זו העבודה שלי.
אני מסדרת בתים של אנשים מתים כדי למצוא בהם את חפציה האבודים של סבתא שלי, שלעולם לא אזכה להכירה. כאילו אמצא בצרורותיהם טלאים להטליא בהם את החתיכות החסרות באריג חיי.
כשהגעתי לבניין הישן שברחוב קרל נטר הבחנתי בנסיכה שעמדה בחלון הקומה השלישית. נראה שרק הכתר חסר לה כשהמתינה לאביר על סוס שיציל אותה מהדרקון וייקח אותה הרחק מכאן, אלא שהאביר בסיפור הזה הייתי אני, הסוס היה הרנו קנגו הלבנה שלי והדרקון היה מבוך החפצים שביניהם תעתה בדירה התל אביבית של סבתה.
הבית שבניתי עומד בתפארתו
הבית שהרסתי נותר מאחור
לבנה אחר לבנה שבתי
ואיחיתי
סדקים דקים כמו נימים
נותרו בקירות
כיסיתי בצבע אך רואים
כתמי ידיים קטנות
כבר לכלכו את הכתלים
אני מקבלת אותם
אוהבת את מי שבתוכם
